על האחריות הקולקטיבית בעידן החדש
16.04.2018

פעם אמרה לי המרצה שלי באוניברסיטה: "את כלולה מכול הסיפורים". היום אני
מבינה שהיא ממש צדקה.
כשאדם עובר סיטואציות ומשברים וכתוצאה מכך - לומד ומתפתח - קודם כול יש
לו חובה מוסרית ענקית להעביר את זה הלאה. עשית כברת דרך רצינית, חקרת,
התעמקת, למדת, פרקת והרכבת מחדש וזה מצליח מאוד? יש לך חובה להעביר
את זה הלאה.
מהלך חיי וכן הזוגיות שלי העבירו אותי תהליך של צמיחה והתפתחות, בסופו
הגעתי אל התובנה שאין ייסורי חינם. הכול לימוד. נטו.
זו הסיבה בגללה בחרתי לעסוק ביעוץ זוגי ובטיפול. יש בי רצון עז לחלוק עם
אחרים את התובנות שזכיתי לפתח בקרבי , תובנות שהשפיעו לחיוב על חיי,
תובנות שאני משוכנעת שיכולות להאיר ולהבהיר את הנתיב הנכון שראוי לבחור בו.
אם ניבחן את ההטיות השונות הנובעות מן השורש ק.ר.ב. נוכל לראות שלבים
שונים בהתפתחות ההכרה.
קורבן – מצב נפשי של בריחה מייסורים המתבטא בהשלכת הגורמים למצב על
הסביבה: "כולם נגדי , זה גורלי..."
קרב – זהו כבר מצב הכרתי גבוה יותר של בחירה בו האדם יוצא לקרב. ממש
תוקף או מגן על עצמו וכתוצאה מזה מגלה את הכוחות העלומים החבויים בו
ומתחיל לסמוך על עצמו.
התקרבות – בשלב הזה האדם לומד 'להתקרב' ללא מנגנוני הגנה או תוקפנות.
לומד לבקש את צרכיו ואף לעמוד בפני קבלת סירוב.
קרבה – בשלב התפתחות ההכרה הזה האדם לומד לתת קרבה לזולת – וכל
זאת מבלי להקריב את רצונו ולרצות את האחר. (כמובן חשוב בזוגיות).
התרקבות – בשלב הסופי של פיתוח ההכרה האדם יכול להתחבר לבן הזוג
ולהפוך לאחד, כמו זרע שניטמן באדמה. זו כבר אחדות. "ודבקו והיו לבשר אחד".
כל השלבים שמניתי הם חלקים בסולם פיתוח ההכרה, שלבים שמתחילים בהכרה
במצב הנוכחי, ומצריכים רצון לשנוי תוך כדי לימוד יישומי.